מהי "משמעות בחיים" ומהי חשיבותה?

משמעות בעבודה הפכה להיות באזוורד טרנדי עבור עובדים ומעסיקים ובצדק – בעולם של היום דווקא המשמעות שהעובד מוצא בעבודתו יכולה לשמש כעוגן המאפשר לו לשרוד ואף לשגשג במציאות רוויה בשינויים ובאי ודאות. במאמר הזה מוצעת דרך מפתיעה עבור העובדים כדי לעזור להם למצוא משמעות ואף רגעי קסם בעבודתם, ללא תלות במאפייניה. "אתה חייב להיות חסר צורה כמו מים. כשמוזגים מים בכוס, זה הופך לכוס. כששופכים מים לבקבוק, זה הופך לבקבוק. כששופכים מים לקומקום, זה הופך לקומקום. מים יכולים לטפטף והם יכולים להישבר כמו גלים. אז הפוך למים ידידי." - ברוס לי - מה שיפה בציטוט הזה של ברוס לי הוא שמצד אחד המים לא משתנים - הם נשארים נאמנים לטבעם, אך באותה עת הם מצליחים להתאים את עצמם לסביבתם כדי ליצור התאמה מושלמת או כדי למצוא את הזרימה המושלמת. אנלוגיה זו חלה על האופן שבו הפסיכולוגיה החיובית העכשווית רואה את האפשרויות למצוא אושר ומשמעות בעבודה, אשר כיום יש הבנה גוברת לגבי חשיבותה הקריטית. מציאת משמעות בעבודה לא רק גורמת לנו להרגיש מאושרים יותר, אלא גם מביאה לכך שנהיה בריאים, יצירתיים ובעלי חוסן נפשי גבוה יותר. גם המעסיקים מרוויחים כשהצוותים שלהם מוצאים משמעות - עובדים נשארים בעבודתם זמן רב יותר, מתאמצים יותר ומתפקדים טוב יותר לאורך זמן. אולם מציאת המשמעות אינה יעד או הצלחה שיש להשיג וזו איננה עסקת הכל או כלום, שכן כמו מים המשמעות היא הרבה יותר זורמת ותלויה במידה רבה בדפוסי החשיבה של העובד יותר מאשר במאפייני המשרה. כלומר, בניגוד לדעה המקובלת אין מדובר על מציאת "עבודת החלומות" של האדם, או בהכרח על מציאת העבודה המתגמלת ביותר מבחינה כלכלית או מבחינת יוקרתה החברתית, אלא דווקא על מציאת הדרך להתגמש ולהסתגל בתוך הסביבה שלך כדי למצוא את ההתאמה או את הזרימה הכי טובה שלך. אנו נוטים לחשוב על משרות מסוימות כבעלות משמעות רבה (למשל מנתח לב) ועל משרות אחרות כפחות (למשל, עבודת ניקיון), אולם מחקרים מצביעים על כך שלאנשים יש תפיסות שונות לגבי עבודתם, ללא תלות באופייה. בבית חולים למשל, עשויים להיות מנתחים בצוות הרואים בעבודתם "רק עבודה" - רק אמצעי להתפרנס, אך יתכן שיש שם מנקים החשים תחושה עמוקה של משמעות, שעבורם שמירה על ניקיון בית החולים תורמת לבריאות המטופלים ולרווחתם. מציאת משמעות אם כך, כרוכה ביכולת לפתח נקודת מבט הרואה ערך בדברים שאנחנו עושים או שקורים לנו, גם ברגעים הקשים והמשמימים שבהם. וכאן אנחנו מגיעים ל- סרנדיפיטי - מונח המתייחס לתגליות ברות מזל או רבות חשיבות המתרחשות במקרה או בטעות. עם זאת, לואי פסטר אמר ש"המזל מעדיף את אלו שמוכנים לקראתו". כלומר אותו "צירוף מקרים ממוזל" הוא יותר ממזל עיוור וכמו במציאת משמעות בעבודה, גם כאן בעזרת שינוי הלך הרוח שלנו נוכל לעזור לו להתרחש. אז איך נוכל לשנות את דפוסי החשיבה כדי לעזור לזרימה של הדברים ולהעצים את תחושת המשמעות שלנו? תחושת סוכנות : גורם חשוב אחד נוגע לתחושת האוטונומיה של האדם, או למידה בה הוא מרגיש שהוא מכוון את הקריירה שלו. האם הוא מקבל החלטות חשובות ומפתח אותן בנתיב בעל משמעות, או שהוא פשוט נסחף ללא השפעה על הכיוון שהמסע שלו מוביל? כאשר אנשים נמצאים בהלך רוח של "סרנדיפיות" הם נוקטים בגישת המים או הים – כזו שיש לה יכולת להסתגל לכל מצב ומנשבת בה רוח של חופש, אך גם של נאמנות לערכים ולמטרות אישיות. פתיחות וסקרנות : צירופי מקרים ממוזלים קורים לעתים קרובות כאשר אנשים פתוחים לחוויות, לרעיונות ולקשרים חדשים. באופן דומה, מציאת משמעות בעבודה כרוכה לעתים קרובות בחקר היבטים שונים של העבודה, פתיחות להזדמנויות צמיחה ואימוץ אתגרים חדשים. על ידי טיפוח חשיבה פתוחה וסקרנית, ניתן להגדיל את הסיכוי להיתקל ברגעים מכוננים שתורמים לתחושת המשמעות שלנו בה. יצירתיות וחדשנות : מפגשים או אירועים בלתי צפויים יכולים להוביל לרעיונות, לפתרונות או לנקודות מבט חדשות. באופן דומה, מציאת משמעות בעבודה כרוכה לעתים קרובות בעיסוק בפעילויות יצירתיות וחדשניות המתאימות לערכים האישיים ותורמות למטרה גדולה יותר. חוויות של צירופי מקרים מפתיעים יכולות לעורר יצירתיות ולעודד מציאת דרכים חדשות שיתרמו לתחושת ההתפתחות והצמיחה בעבודה. חיבור הנקודות : סרנדיפיות כרוכה לרוב ביצירת קשרים בלתי צפויים בין רעיונות או מושגים שלכאורה אינם קשורים. באופן דומה, מציאת משמעות בעבודה עשויה לדרוש חיבור בין היבטים שונים של העבודה, הכישורים והערכים האישיים שלנו כדי ליצור תחושת מטרה ברורה. רגעי הקסם של הסרנדיפיטי יכולים לעזור בחיבור הנקודות והעמקת ההבנה כיצד העבודה שלנו היא בעצם חלק ממשהו גדול יותר – גורם המפתח בתחושת משמעות בחיים ובעבודה. אם כך, כפי שברוס לי אמר, בכך ש"ניהפך למים" נוכל ליצור את ההתאמה הטובה ביותר בינינו לבין עבודתנו – כזאת שמתחברת למניעים האישיים, לחוזקות ולתשוקות שלנו, ובאותה עת מאפשרת לנו גם לחוות רגעים קסומים ומפרים של סרנדיפיטי שיעצימו אף הם את תחושת המשמעות שלנו ואת התחושה שאנחנו בכיוון הנכון. אז בואו נהפוך למים, ידידי...

"אפשר ליטול מאיתנו כמעט הכול, חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט כיצד להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו" (ויקטור פרנקל) התקופה הנוכחית, של מלחמה וכאוס בטחוני, שלטוני, כלכלי וחברתי, היא מהמאתגרות ביותר שידענו, ומובילה לתחושות של חוסר ביטחון, חרדה וריקנות. העולם המוכר והידוע התהפך והתנפץ ויחד עם תחושת היציבות אנשים רבים איבדו גם את תחושת המשמעות שהיתה להם – הן בחיים והן בעבודה. לרבים הכל נראה חסר פשר וחסר טעם, מה שמותיר אותם בתחושת ריקנות וחוסר תכלית. יתירה על כך – התחושה הרווחת היא של חוסר אונים, של ברגים קטנים או ניצבים בתוך סערת הדרמה הגדולה שהתרגשה עלינו. הדבר נכון הן ברמה הכללית והן בשוק העבודה, שהפך כאוטי מאי פעם לאור שלל האתגרים הנובעים מהמלחמה ומהמצב המדיני והכלכלי בעקבותיה. אך דווקא עכשיו עלינו להזכיר לעצמנו, כפי שאומרת מומחית המשמעות ד"ר תמי יגורי, כי אנחנו הגיבורים הראשיים של חיינו, ולנסות למצוא מחדש את המשמעות שלנו בחיים ובעבודה. מציאת המשמעות הופכת להיות חיונית במיוחד בתקופות של כאוס וחוסר ודאות, שכן היא מאפשרת להתמודד עם הקשיים, להסתגל לשינויים ולפעול למען עתיד טוב יותר. יש מספר רב של סיפורים מעוררי השראה של אנשים שגילו משמעות בזמנים האפלים ביותר כולל בזמן מלחמה. דוגמה בולטת היא זו של הפילוסוף היהודי וניצול השואה ויקטור פרנקל, אשר הדגיש את החשיבות של מציאת המשמעות בחיים, והוסיף לאימרתו המפורסמת של ניטשה כי "מי שיש לו מה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך", בכך שאמר כי אל מול הסבל, אנשים יכולים למצוא משמעות ותכלית בחיים על ידי בחירת הגישה והתגובה שלהם לאתגרים שהם נתקלים בהם. להלן היבטים מרכזיים המדגישים את החשיבות של מציאת משמעות בנסיבות כאלו: משמעות מייצרת חוסן נפשי ומשפרת את הרווחה הנפשית: המשמעות מספקת מסגרת לאנשים להבין מצבים כאוטיים. היא פועלת כמקור לחוסן, ועוזרת לאנשים לנווט ולהתמודד עם אתגרים מתוך תחושת מטרה וכיוון, מה שנותן להם תחושת סיפוק ומפחית את ההשפעה השלילית של מתח וחרדה בתקופות של חוסר ודאות. דניאל גולמן, מחבר רב המכר אינטליגנציה רגשית, שמאחוריו עשרות שנות מחקר, טוען במחקרו האחרון כי תחושת משמעות בחיים ובעבודה קשורה למגוון של מדדים גופניים ופסיכולוגיים חיוביים. ההשפעה העיקרית של תחושת המשמעות בעבודה היא בהעלאת רמת התפקוד ורמת החוסן הפסיכולוגי, באופן המגן מפני שחיקה ומאפשר לעובדים לבסס נרטיב כולל שיכול לעזור להם להבין את תפקידיהם, להעריך אנשים ומצבים ולהתמיד באתגרים על ידי שמירה על אוריינטציה למה שחשוב עבורם. משמעות מגבירה את תחושת המוטיבציה והמעורבות: כאשר אנשים מבינים את המטרה הרחבה יותר מאחורי מעשיהם – במיוחד בעבודה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יישארו מחויבים אליה אפילו בנסיבות מאתגרות. המשמעות פועלת ככוח מניע – היא מעוררת השראה, מעודדת אנשים להתמיד ולתרום באופן חיובי, ומטפחת תחושת הישג. משמעות מייצרת תחושה של שליטה: כאוס יכול לעורר תחושות של חוסר אונים וחוסר שליטה. מציאת משמעות מספקת תחושת סוכנות (יכולת האדם להשפיע על תפקודו ועל מהלך האירועים בחייו על בסיס ההתנהגויות והפעולות שהוא עושה(, המאפשרת לאנשים להתמקד בהיבטים בחייהם ובעבודתם שהם יכולים להשפיע ולתרום להם ולקבל החלטות מושכלות במצבים מאתגרים. משמעות משותפת מייצרת לכידות חברתית: מציאת משמעות קולקטיבית עוזרת לאנשים להתחבר לאחרים החולקים ערכים דומים, מה שמוביל ליצירת רשת תומכת בזמנים מאתגרים. משמעות וערכים משותפים תורמים ליצירת קשרים חברתיים חזקים – הן בחברה והן במקומות העבודה. בתקופות של אי ודאות, הבנה קולקטיבית של מטרה יכולה לטפח סולידריות ושיתוף פעולה ולקדם תחושת קהילה. משמעות מעודדת יכולת הסתגלות וחדשנות: לנוכח חוסר הוודאות, אנשים שמוצאים מטרה בחייהם ובעבודתם נוטים יותר להסתגל, לחשוב בצורה יצירתית ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות. המשמעות יכולה להיות זרז לחדשנות, ולעודד אנשים לחקור אפשרויות וגישות חדשות. תחושת משמעות מגבירה פרודוקטיביות: במאמר שפרסמו McKinsey and Company הם סוקרים מחקר שביצעו, בו נמצא קשר ישיר בין ביצועים בעבודה למידה שבה לעובדים היתה תחושת משמעות בעבודתם, ומתווים אסטרטגיות מפתח לשיתוף נרטיבים מתאימים במקום העבודה, מתן אוטונומיה לעובדים ושימוש בתגמולים רלוונטיים ומשמעותיים. לסיכום, מציאת משמעות בחיים ובעבודה בתקופות של כאוס וחוסר ודאות היא אסטרטגיה חשובה ומעצימה לרווחה אישית וקולקטיבית. היא משמשת מקור לכוח, לחוסן ולתקווה ומאפשרת לאנשים להתמודד טוב יותר עם קשיים, לבנות קשרים משמעותיים וליצור שינוי חיובי בעולם גם בתוך מציאות מאתגרת במיוחד.

There is a startling change in consumer’s collective psychology after the COVID-19 pandemic outbreak, which brand owners must take into consideration if they want their brands to survive and thrive: a transition from pursuing "Happiness" - to searching for Meaning. There is no doubt that the world after the COVID-19 pandemic outbreak will no longer be the world as we have come to know it - the change in the collective consciousness is profound and significant, and its consequences will be reflected in all areas of our lives. In my estimation, the most important change will be the cultural transition from pursuing "Happiness" - to searching for Meaning; The global culture has been characterized for a long time, but especially in recent years, in the pursuit of happiness - this elusive entity promised in every possible cultural channel - in advertisements, films, tv shows, self-help books, workshops, and of course -in the constant buzzing on social media. To that end, we have actually become slaves to the chase itself - like Pacmen moving frantically in the maze, swallowing more and more - more stimuli, more shopping, more brands, more experiences, more work, more achievements, more successes, more vacations, more and more - cannot be filled and cannot stop. From a marketing perspective, we see that most brands have so far focused on the promise for "happiness", which was translated into the offer for pleasure - indulging the moment, the shopping experience and the consumption of the brand. The principle of "Carpe Diem" - seize the day, focus only on the present - was oiling the wheels of consumer culture and responsible for its constant growth, but also for negative aspects for the consumer, such as continuous fear of missing out (FOMO) and overbuying as an emotional compensation – leading to feelings of guilt and regret. This was a part of the broad cultural trend/concept of "abundance" and boundlessness, which was embraced by capitalism: as if there is no limit to human ability, to attainable achievements, to consumable experiences and to the natural resources that could be used. There was allegedly no perceived limit to time and to the mental and physical ability to live at an ever-increasing pace. Life was in a constant dissonance between the accelerated change of things and the sense that they could be controlled and remain the same, causing many to feel anxious and depressed. It is interesting to discover that more than two hundred years ago, the renowned philosopher Arthur Schopenhauer argued that people are motivated by a constant dissatisfaction and ceaseless striving for gratification. His contemporary, philosopher Søren Kierkegaard continued this idea, saying that even if this kind of lifestyle is exciting and vibrant, the pleasure of each experience is temporary and thereafter causing feelings of emptiness and dissatisfaction. This is because in order to regain that pleasure there is a constant need to raise the threshold and increase the dose of experiences, causing frustration and boredom. What Schopenhauer and Kierkegaard identified has been strikingly intensified in our frantic era, suggesting that our lives had actually been the lives of addicts (which was respectively reflected in the startling percentages of various types of addictions). And here came the Coronavirus and made us quit "cold turkey” our former bad habits, when humanity suddenly encountered a resonating border, confronting with the notion of boundary and end - death - and the inability to avoid it and to control nature. Philosopher Martin Heidegger said that in the public sphere death is distanced, denied and is "an event that always happens to another person”. The pandemic made us realize that death can no longer be repressed, nor can we continue to dismiss of the impermanence nature of things, the existential uncertainty and the personal and social limited ability in dealing with various challenges and hardships. So, in this new era, of which such a dramatic change in zeitgeist (the cultural spirit of an epoch) has taken place, where are we going, as individuals and as a society? In seems that for many the disillusionment is beginning to occur; People have intensely experienced the realization that holding onto accumulation and experiences had failed to provide them with happiness and confidence. They may therefore start responding with rejection and skepticism to the very things that have previously offered them satisfaction, reassurance and comfort. In a similar vein, consumers may shy away from brands that continue to offer them a fleeting pleasure that might only enhance their overflowing existential anxiety. The Existential Psychology approach claims that precisely such dramatic contact with death can bring about more authentic, free and happier life, by providing meaning to it. Meaning is always a derivation of transcendence from the individual to the social level. It stems from doing and from connecting with other people and with the world, as well as from leaving one’s mark on it. "The more satisfied people are with their lives, the less anxious they are about their death” said Existential Psychologist Irvin Yalom. Indeed, it can be seen how, within the forced social isolation of these recent times, many voluntary and social initiatives have emerged and flourished, giving people a deep sense of meaning, mainly by creating various social connections and contacts. Therefore, brands that want to survive and thrive in this new climate will also have to make the psychological transition from brand promise of personal and hedonistic pleasure as a way to happiness – to offering a broader and more significant meaning for their consumers’ lives. They would be able to do this, for example, by emphasizing values of authenticity, self-actualization, freedom of choice, spirituality and community outreach - backing it up with actual activities. Along the same line, brands will also need to invest much more in customer relationship - both in order to understand their consumers’ changed needs but also to provide them with a sense of belonging and of importance (that their voices are heard and appreciated). Yalom also argues that the sense of meaning and the satisfaction it brings is not the result of dealing with death, loneliness, and instability, but stemming from dealing with the emotional meaning that people attribute to these existential and natural states. Likewise, brands that are able to find meaning for themselves, create deep relationships with their consumers and help them with this struggle, could benefit and even grow stronger in the challenging times ahead.

באקלים עסקי המתמודד עם אי ודאויות חדשות לבקרים מחקרים בינלאומיים מאוששים את תחושת הבטן של המנהלים: העצבנות והחרדה של העובדים נמצאות במגמת עליה מדאיגה. הדבר העלה למודעות את אחד האלמנטים המהותיים ביותר עבור העובדים – תחושת המשמעות בעבודה, אשר נמצאה כמקדמת מוטיבציה, נאמנות, חוסן ותפוקה נדרשת לפיכך גישה חדשה לשימור עובדים ולדאגה לרווחתם - הדרך לעשות זאת היא להחליף דיסקט ולהבין שיותר מכל דבר אחר העובדים מחפשים משמעות בעבודה. לא משנה מה תביא יתרת 2022, דבר אחד ברור לגבי הסביבה הנוכחית שלנו: הוודאות היחידה היא חוסר הוודאות. בשוק העבודה התזזיתי של ימינו, הנע לכיוון תפקידים עתירי ידע מחד ומתאפיין בדילוגי עובדים בין חברות מאידך, גיוס ושימור עובדים הפכו להיות משימות קריטיות עבור כל ארגון. התקופה הנוכחית, המתאפיינת בקיצוצים ובחוסר יציבות, פוגעת במידה רבה בתחושת היציבות וה- well being (רווחה נפשית) של העובדים, מה שעלול להשתקף בתפקודם ובמוטיבציה שלהם. מחקרים בינלאומיים מאוששים הנחה זו ומגלים כי העצבנות והחרדה של העובדים נמצאים במגמת עלייה בזמנים לא וודאיים אלה; במחקר של ענקית התכנה הבינלאומית Cornerstone OnDemand, שנערך לאחרונה בקרב 1,000 עובדים ו-500 מנהלים בכירים ומנהלי משאבי אנוש מרחבי העולם, נמצא כי כמעט מחצית מהעובדים (47%) מודאגים מכך שהתפקיד שלהם ישתנה באופן משמעותי בשנים הקרובות ושיעור משמעותי חושש גם לעצם יציבותם בחברה. הדבר נכון שבעתיים בשוק הישראלי הסוער של השנים האחרונות, מה שעלול להוביל לשיעורי חרדה ועצבנות גבוהים אף יותר בקרב עובדים, ובעקבותיהם לפגיעה במידת המעורבות, המוטיבציה, התפוקה והנאמנות שלהם. הדבר מזמן אתגר ממשי למנהלים, כך טוענת איילת גביש, שותפה בפירמת רואי החשבון הגלובלית PWC ומובילת צוות המייעץ לסטארט-אפים בנושאי משאבי אנוש, שסיפרה לאחרונה בכתבה בדה-מרקר כי "המשימה של מחלקת משאבי אנוש כעת היא לשמר עובדים, בוודאי בחברות שהיו בהן פיטורין". לטענתה, "נושא שימור העובדים נהיה קריטי במיוחד בתקופה כזאת, כשהשכר מצטנן, וגם פינוקים אחרים נתפסים כעת כראוותניים ולא מתאימים לתקופה של הידוק חגורות". מציאת משמעות בעבודה – כחיסון להתערערות הנאמנות ותרופה לשיפור החוסן הנפשי והתפקוד. גם עדי אלטשולר, מהיזמיות החברתיות המובילות בישראל, טוענת כי חברות אינן מבינות כי מעבר להטבות ופינוקים "מה שהעובדים רוצים באמת זה משמעות ושייכות" (הארץ, 21.4.22). ואכן, נושא מציאת המשמעות והערך בעבודה נמצא כבעל השפעה דרמטית על תחושת ה-well-being ועל שביעות הרצון של העובדים. דניאל גולמן, מחבר רב המכר אינטליגנציה רגשית, שמאחוריו עשרות שנות מחקר, טוען במחקרו האחרון כי תחושת משמעות בחיים ובעבודה קשורה למגוון של מדדים גופניים ופסיכולוגיים חיוביים. ההשפעה העיקרית של תחושת המשמעות בעבודה היא בהעלאת רמת התפקוד ורמת החוסן הפסיכולוגי, באופן המגן מפני שחיקה ומאפשר לעובדים לבסס נרטיב כולל שיכול לעזור להם להבין את תפקידיהם, להעריך אנשים ומצבים ולהתמיד באתגרים על ידי שמירה על אוריינטציה למה שחשוב עבורם. שורת מחקרים בינלאומיים מראה זאת: כאשר שאלו עובדים מה הכי חשוב להם בעבודה, הדבר הראשון ברשימה בדרך כלל הוא מן הסתם השכר. אבל מגמה מובהקת מצביעה על כך שהשני ברשימה, קרוב מאד לשכר, הוא רצונם של העובדים שלעבודתם תהיה משמעות. הסדר מתחלף כשמדובר בעובדים הצעירים של דור ה- Z: בסקר של אתר המשרות Monster נמצא כי 70% ממחפשי העבודה הצעירים דירגו את תחושת המשמעות בעבודה כחשובה יותר מהשכר! אך גם בקרב אוכלוסיית העובדים הכללית יש חשיבות ניכרת לנושא המשמעות - סקר של McKinsey & Company בשנת 2020 הראה ש-82% מהעובדים מאמינים שחשוב שלחברה שלהם יש מטרה, רצוי כזאת שתורמת לחברה. מחקר נוסף של מקינזי משנת 2022 הראה ש-70% מהעובדים אומרים שתחושת המטרה האישית שלהם מוגדרת על ידי העבודה שלהם, וכשהעבודה הזו מרגישה משמעותית, הם מתפקדים טוב יותר, מרגישים הרבה יותר מחויבים והסבירות שלהם לחפש עבודה חליפית פוחתת במידה משמעותית. מציאת משמעות בעבודה היא לא רק דרך להסתדר בזמנים קשים או הימנעות משחיקה של עובדים - חשוב לוודא שלעובדים יש מוטיבציה לחדש, ליצור ולהניע את העסק קדימה. למרות שהדבר הופך להיות קריטי בזמנים אלו, הרי שזה לא רק טרנד - מציאת משמעות בעבודה היא קריטית להצלחת החברה ולרווחת העובדים. אבל איך בעצם נראית ה"משמעות" הזו בפועל? ממצאים מצביעים על כך ש"משמעות בעבודה" נתפסת כיצירה וקידום של תחושת מטרה וחיבור בין העבודה היומיומית של העובד למשימה הרחבה יותר של הארגון - לחזון שלו ולערכיו, זאת בהתאמה למצב הנוכחי. חשוב לפיכך שלעובדים ולמנהלים תהיה מטרה ברורה של הארגון, שכן היא מרכזית בחיבור אנשים למשימה. עם זאת אין זה הכרחי שלארגון או לחברה תהיה מטרה או חזון נעלים בכדי שלעובדים יחושו משמעות בעבודתם. מחקרי האישיים ומחקרים בתחום מצאו שכשם שטען ויקטור פרנקל, אבי תנועת המשמעות - המרכיב המשמעותי ביותר לתחושת משמעות הוא המידה בה העובדים מאמינים שעבודתם היא חשובה – שיש לה השפעה על מישהו אחר. כדי לקדם תחושה זו מנהלי משאבי אנוש יכולים להשקיע בסיוע לעובדים שלהם להרגיש שיש להם תרומה ייחודית לצוות, למחלקה ולארגון, ובמקביל לפעול בדרכים שונות לחיזוק תחושת השייכות ליחידות אלו. לא רק שהאסטרטגיה הזו עוזרת להגביר את מורל העובדים, זה גם מהלך עסקי חכם; כאשר עובדים מרגישים שהם זוכים לתמיכה ולהערכה על פועלם בעבודה, סביר יותר שהם ינצלו את מערך המיומנויות שלהם, ישתפו פעולה עם אחרים ויממשו את מלוא הפוטנציאל שלהם. לכך יש אפקט שיוצר תנופה לתוצאות הארגוניות ומשפיע לא רק על העובדים הקיימים אלא גם על משיכתם של עובדים פוטנציאליים. לסיכום, ניתן להצביע על כך שכיום יותר מתמיד, בעיקר לאחר הקורונה, אנשים נוטים להעריך מחדש את חייהם ועבודתם, ורבים מצפים כעת שעבודתם תהווה מקור משמעותי של מטרה בחייהם. המעסיקים – מעוניינים בכך או לא - יצטרכו לעזור לענות על הצורך הזה, או להיות מוכנים לאבד כישרונות לחברות שכן. החדשות הטובות הן שהירתמות הארגון לחיזוק תחושת המשמעות של העובדים תתרום לא רק לרווחת האישית אלא גם לביצועי החברה. עת שהחלק הקטן שלהם בארגון גדול יותר מוביל למשהו קצת יותר שווה".